מענין שגם במסכת תמיד וגם במידות המשנה מלמדת מה היה עושה כהן שראה קרי בשנתו. המשנה באבות אומרת שאחד מעשרה ניסים שנעשו בבית המקדש היה שלכהן גדול לא אירע קרי ביום הכיפורים ויש לתמוה כי כהן גדול לא היה ישן כל אותו לילה ועוד היו עליו שני שומרים להעירו שמה ירדם ובכל זאת אומרת המשנה שזה היה ״נס״.
אינני יודע אם כהן שראה קרי בזמן משמרתו בבית המקדש היה ענין שכיח או חריג אבל עצם זה שבנו מקווה ומחילות מתחת לבית המוקד כדי לתת פתרון לכהנים שנטמאו מלמדת שזה לא היה מקרה אחד או שנים.
לפי מה שכתוב בספרים הקדושים עוון קרי הוא חמור מאד( ואין ברצוני לפרט כאן) אולם יש לתמוה איך כהנים שעבדו בבית המקדש בכלל הגיעו למצב זה ואיך זה שלא נעשה נס שאף כהן לא יבוא לטומאת קרי כל השנה בבית המקדש?
דבר שני שיש לתמוה , אם כהנים קדושים אלו שעבדו במקום הכי קדוש עברו ״ תאונות עבודה״ מי אנחנו? שחיים בדור הכי פרוץ מאז ימי דור המבול, דור שהניסיונות בשמירת העניים קשים בבית ומחוץ דור שה״סטרא אחרא״ אורבת לך מכל כוון .
נקודה מענינת נוספת כהן שנטמא היה צריך לטבול ולעזוב מיד את הר הבית משמע ששאר הכהנים או חבריו היו יודעים מי נטמא אבל אינני יודע אם היתה בושה כל שהיא או שקיבלו את זה כחלק אינטגרלי מהחיים.
״ קדושים תהיו כי קדוש אני״
אלא שהשאור שבעיסה מעקב......