מצו"ב מאמרו של הרב שמשי בעניין זה במאמרי ה'להרחיב', ואני תמה, וכי בגלל שנימוקו של ר' יוסי עמו יש לקבוע הלכה כמותו, וכי לתנאים החולקים עליו לא היו נימוקים משלהם ? וכי טעמיהם לא הסתברו להם ולחבריהם ? מדוע פסקו הלכה כמותו כיחיד אפילו נגד רבים ממנו ?
אם מותר לי להציע, ואשמח לשמוע אם יש בסיס לסברא זו, או אחרת אם אני טועה, ר' יוסי היה מרא דאתרא של ציפורי, העיר הגדולה דאז בגליל, ( אם איני טועה ) , ואם פסיקותיו התקבלו, הרי זה מפני שפסיקותיו נתקבלו ע"י חכמי עירו והגליל שהיוו את רוב מניינם של חכמי ישראל בדורו, ועצם מעמדו ככזה עשה אותו לגדול הדור כפוסק. ואולי מפני גישתו המנומקת וההגיונית מעשית, מונה ונתקבל להיות הרב בעירו.
אלפוני נא בינה !