טו.
שחט בהמה ואת בת בתה ביום אחד ואחר כך שחט את בתה – לת"ק סופג ארבעים (דהוי לאו אחד), לסומכוס משום ר"מ סופג שמונים (דיש כאן פעמיים אותו ואת בנו אע"פ דהוי לאו אחד).
לריב"נ הנ"ל – לרבי הושעיא ע"כ ס"ל כסומכוס, ולרבא יכול לסבור כרבנן (כיון דכאן הוי לאו אחד).
(דעת סומכוס בענין חמותו שהיא אם חמותו וכו' –
לר"ה ע"כ ס"ל כריב"נ דחייב ג' ולרנב"י מצי סבר כרבנן משום דרשה דזימה "היא").

הבא על ג' נשים, שהן גופין ושמות מוחלקין – חייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד.
(כגון על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו).
הבא על אשה אחת שיש בה ג' שמות בהעלם א' – פשטו ר"ג ור"י לר"ע דחייב ג'.
להו"א הטעם משום ק"ו מנדות, למסקנה ילפינן מקרא.
ומשכחת לה בא על אמו והוליד ב' בנות ובא על אחת והוליד בן ובא הבן על אחות אמו.
על גופין מוחלקין בשם אחד בהעלם א' – קבלה בידי ר"ג ור"י דחייב ג'. וכגון בא על ה' נשים נדות.
(בבא על ה' נדות ס"ד דחייב ג' משום דהוא גרם להן, אבל מסקינן משום גופין מוחלקין).
בא על גוף אחד בשם אחד ה' ביאות בהעלם אחד – לר"א חייב ה' לחכמים אחת.
בא ה' ביאות על הערוה, הוא בהעלם א' והיא בה' העלמות – הוא חייב א' (לחכמים) והיא ה'.

קצר כגרוגרת בשבת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם א';
לחכמים - פשיטא דחייב אחת.
לר"א – לרבה לרבה חייב ב' לרב יוסף רק אחת (דאפשר לערב).
קצר שתי גרוגרות בבת אחת – אף לר"א חייב אחת לכו"ע.
קצץ בבת אחת תאנה (קוצר) עם זמורת גפן המודלית עליה (זומר תולדה דקוצר) –
לר"א חייב שתים (דמחייב על תולדה במקום אב שתים כשהן בשני גופים).
(באילן א' קוצר וזומר בבת אחת – משמע דאף לר"א רק א' כיון דהוי גוף א').