ג.
אחותו - בת אביו לבד או בת אמו לבד או בת אביו ואמו, כולן באזהרה ובעונש.
לענוש מן הדין - קי"ל דאין עונשין. לתי' א' ר' יצחק פליג ולת"ב מודה.
מפטם שמן וסך משמן דמשה בהעלם אחד – חייב ב' חטאות, אע"פ שהן בכרת אחד.

מתוך לד החטאות שבמשנה משכחת לה;
באשה – לב (לא שייך בה בא על זכר ובהמה).
באיש – לר"ע לג (דלא שייך מביאה בהמה עליה) ולרי"ש לד (בא על זכר ונבעל מזכר).
(ולרבנן דר"ע יורד מהחשבון מגדף שאין בו מעשה ואין בו חטאת).
הבא על הזכר ומביא זכר עליו (שוכב ונשכב) בהעלם אחד – לר"ע חייב אחת ולרי"ש שתים.
שוכב ונשכב בבהמה בהעלם אחד – לכו"ע חייב רק אחת.

עבר על לט מלאכות שבת בהעלם אחד;
בשגגת שבת וזדון מלאכות – חייב אחת. בשגגת מלאכות וזדון שבת - חייב לט.
(העלם זה וזה - מספקא ליה לרבא אי אחת או לט).
ונמצא דאיש העובר על חטאות דמשנתינו ובכללן שבת בשגגת מלאכות – חייב ע"ב חטאות.
(לג הנ"ל כולל מגדף ושוכב ונשכב, ובמקום א' לשבת נכנס לט).

עבר על ד' עבודות (זיבוח קיטור ניסוך והשתחואה) בהעלם אחד;
בשגגת עבודה זרה (עי' להלן ההיכי תימצי) וזדון עבודות – חייב אחת.
בשגגת עבודות וזדון ע"ז – חייב ד'.
ונמצא דאפשר להגיע בהעלם אחד לע"ה חטאות. (ע"ב הנ"ל, ובמקום א' דע"ז נכנסו ד').
(והיינו באיש ששכב ונשכב לרי"ש, ובשיטת ר"ע גבי מגדף, בשגגת מלאכות שבת ועבודות דע"ז).

היה בבית ע"ז וסבר שהוא בית הכנסת והשתחוה – אין זו עבודה זרה.
ראה אנדרטא וקיבלה לאלוה והשתחוה לה – הרי זה מזיד ובסקילה.
ראה אנדרטא והשתחוה לה בלא לקבלה לאלוה – אינו כלום.
עבד לע"ז מיראת אדם ואהבתו (וטעה שזה מותר) – לאביי חייב חטאת, לרבא פטור.