בסוף דף י"א ע"ב הגמרא מביאה את ההתלבטות בדבר "היא שלמים וולדה חולין ושחטה בפנים מהו" הגמרא מסבירה שהשאלה היא למאן דאמר ולדי קדשים בהוויתן הן קדושים.
רש"י, ד"ה "שלמים וולדה חולין" אומר הקדיש בהמה מעוברת חוץ מעוברה. כלומר המדובר כאן הוא בהקדשה של בהמה מעוברת ולכן, לפי רבי יוחנן, אין כלל חשיבות לשאלה האם ולדי קדשים בהוויתן הן קדושים או במעי אימן הן קדושים (שכן, אליבא דר' יוחנן מחלוקת זו מתקיימת רק במקרה שהקדיש בהמה ואחר כך התעברה).
ואולם, הגמרא מייד מוסיפה: למ"ד ולדי קדשים בהוויתן הן קדושים מי הוי חולין בעזרה או לא". רש"י, מייד מסביר בד"ה הבא: "כלומר אדם שהקדיש בהמה ואחר כך נתעברה". כלומר עברנו כאן למקרה השני. איך זה מסתדר?

ובכן, במהדורה של מתיבתא, במקום המילה כלומר מופיעה המילה
או בדברי רש"י. (לא בפירוש) . ואכן בגוף הפירוש, מוסבר שזו היא התלבטות נוספת. הגמרא שואלת גם במקרה שהקדיש בהמה מעוברת וגם במקרה שהקדיש בהמה ואחר כך נתעברה. כך גם מוסבר בהערות במהדורה של שטונשטיין (עכ"פ בזו האנגלית).
חיפשתי בכמה מהדורות נוספות, ביניהן זו שמובאת באתר edaf ובזו המובאת ב"דבר מלכות" ולא מצאתי עוד עדות לנוסח זה ברש"י. גם אין הגהה של שיטה מקובצת במקום.

האם למישהו פתרונים, מהיכן הגרסא הזו שפותרת את הבעייה בדברי רש"י?