טעמים אלו השכיחים בתורה מאד, רומזים לכך שמקדימים דבר ואין מאחרים.
לעתים הרמז נאה מאד ומנעים את הלימוד.
למשל בפסוק של הדף מחר ובעניין המתחיל להידון היום, של חישוב השנים הנותרות עד שנת היובל :"וחשב לו הכהן את הכסף" שהטעם הוא כאמור 'קדמא ואזלא רביעי', ורומז על הקדמת חשבון הכסף שלא עפ"י החודשים אלא עפ"י השנים לתחילת השנה ולא לאמצעה או סופה. וכמה שאדם כוסף יותר לדבר הוא מקדים יותר לקראתו...
ואולי דוגמה נאה ומפורסמת עוד יותר יש בתחילת ספר שמות בפסוק "וימררו את חייהם בעבדה קשה" וכו' עם הטעמים הנ"ל, ובא לרמז על הקדמת קץ גלות מצרים ע"י תוספת המרירות שמררו המצרים להם בעבודה הקשה, וזה בא להורות שכדאי לאדם לעבוד קשה את הקב"ה ואפילו במרירות מסוימת, כי הדבר מקרב את הגאולה... ורמז זה בכאן נאה יותר כי בגימטריא 'קדמא ואזלא' = קץ והקדים הקב"ה את הקץ במנין קץ שנים בשל העבודה הקשה.
והרביעי הבא אחר הקדמא ואזלא בא לרמז על מלכות רביעית שאנו מקוים וכוספים שיקדים הקב"ה להביא את קיצה ויקדים ויוליכנו לגאולתנו.