כתב הרמ"א (יו"ד סי' רפה): ומ"מ אן אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה, יקנה תפילין ולא מזוזה. עכ"ל.
ומקור דבריו הוא מהירושלמי סוף מגילה שם נחלקו שמואל ורב הונא בזה, ופסק הרא"ש כרב הונא. ונתחבטו האחרונים בטעמו של הרא"ש, ע"ש בביאור הגר"א ובחידושי רעק"א באורך גדול, וע"ע מה שהאריך בעניין זה בשו"ת רעק"א (סי' ט).
ורציתי להביא ראיה לפסק הרא"ש מסוגיין, שלשון המשנה כך הוא: אע''פ שאמרו חייבי ערכין ממשכנין אותו נותנין לו מזון שלשים יום וכסות שנים עשר חדש מטה מוצעת וסנדליו ותפליו וכו'. ע"כ. והנה ראינו שלא מיעטה המשנה אלא תפיליו, אבל מזוזה אה"נ דנוטלה. וע"כ משום דעדיפי תפילין ממזוזה. ואולי יש לדחות.