"שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין; אחת לנהרגין ולנחנקין, ואחת לנסקלין ולנשרפין".

ביארו לקמן בדף מז.
"כשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל.
- וליתקון ארבע קברות!
- שני קברות גמרא גמירי לה".

אך עדיין צריך ביאור לטעם הדין, הרי סוף סוף יש כאן ארבע דרגות של רשעים.

אלא שמכאן ביאור למחלוקת שבתחילת הפרק הבא (סנהדרין דף מט: )
"ארבע מיתות נמסרו לבית דין:
סקילה, שריפה, הרג, וחנק.
רבי שמעון אומר: שריפה, סקילה, חנק והרג".

מפורסם היה שקיימות שתי דרגות חומרא.
הרג, וחנק - המיתות ה'רגילות'.
סקילה, ושריפה - המיתות שיש עמן 'הוקעה' על שום חומרת העוון.

אלא שסוף סוף צריך לדרג גם תוך זוגות אלו. נפקא מינה למי שנתחייב שתי מיתות.
ובזה נחלקו ת"ק ור"ש:
לת"ק סקילה חמורה משריפה והרג מחנק, משום שיש בהן ניוול הגוף.
ואילו לרבי שמעון שריפה חמורה מסקילה וחנק מהרג, משום שאין מיתתן פתאום, וסובל סמוך למיתתו.