ואמר ריש לקיש מאי דכתיב {קהלת י-יא} אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש ואומרות ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אומר להם וכי מה יתרון לבעל הלשון

החומרה בלשה"ר היא ברורה וכן הנזק העצום שגורם לכולם אולם מדוע הוזכר מספר לשון הרע כמי שאין לו תועלת ממעשיו הרי אם רצה לסכסח בין אנשים ולהרגיז איש על חברו יתכן מאוד שהצליח וגם אם מספר כי מרגיש שבזה אנשים חפצים בקרבתו ורוצים לשמוע ממנו דברים כי הוא תמיד בעניינים ויודע מה קורה אצל כל אחד הרי הוא מרגיש חשוב בעיני עצמו ויש לו רווח מזה שמספר ומדוע אמרו חז"ל עליו "ואין יתרון לבעל הלשון"