אמרו במשנה שאם לא מצאו הסנהדרין לנידון למיתה זכות, מעבירין את הדין למחר. ובינתיים לומדים ודנים בעניין כל הלילה, "ומזדווגין זוגות זוגות".

ולא אמרו "ומתחברין חברותות חברותות".

ללמדך שדברי רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לעיל (סנהדרין דף כב. וסוטה דף ב.) "קשה לזווגם כקריעת ים סוף, שנאמר (תהלים סח, ז) אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", לא רק בנישואין קא מיירי, אלא גם בחברותא.

אם זכה - מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח, כב).
וכן בחברותא, שכן אמרו - "ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (אבות ו, ג)".

ואם לא זכה - וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה (קהלת ז, כו).
כמו כן אמרו - "או חברותא או מיתותא" (תענית דף כג.).

ואם לא מצא -
"כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה" (יבמות דף סב: ).
ובחברותא -
"מאי דכתיב (ירמיהו נ, לו) חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ? - חרב על 'שונאיהן' של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד {לבד}בתורה" (תענית דף ז. מכות דף י.).