|
|
גמרא: דיני ממונות מי בעינן דרישה וחקירה ורמינהו שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידין על שטר זה והלא ביום פלוני עמנו הייתם במקום פלוני שטר כשר ועדיו כשרין חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו ואי סלקא דעתך בעינן דרישה וחקירה היכי חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו וליטעמיך תיקשי לך מתני' שטרי חוב המוקדמין פסולים והמאוחרים כשרין ואי סלקא דעתך בעינן דרישה וחקירה מאוחרין אמאי כשרין הא לא קשיא דעדיפא מינה קאמרינן דאפי' אחד בניסן בשמיטה דלא שכיחי אינשי דמוזפי דליכא למימר שמא איחרוהו וכתבוהו דלא מרע לשטריה אפ''ה כיון דשביעית סופה משמטת מכשרינן מ''מ קשיא השאלה שלי: מה סבר המקשן שהקשה "וליטעמיך וכו'"? הרי הוא לא בא להציע הצעה טובה יותר, אלא רק אה"נ הגביר את הקושיה ממקור אחר נוסף?? עד כמה שאני מורגל - כאשר מקשן משתמש ב"וליטעמיך" הוא גם מציע פתרון שפותר את 2 המקורות (של המקשן שלפניו ושל מה שהוא עצמו הביא ב"וליטעמיך"), לא? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום