מח.

מי שלא ביכרה אשתו וילדה שני זכרים – נותן ה' סלעים לכהן.
מת אחד מהם בתוך ל' – האב פטור. וגם הבן הנשאר בעצמו פטור.
מת האב והבנים קיימים – לר"מ עד שלא חילקו חייבין, חילקו פטורין, לר"י גובה גם אחר חלוקה.
ועי' בסמוך ביאור מחלוקתם בכמה אופנים.
ילדה זכר ונקיבה – אין כאן לכהן כלום.

מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה;
לרבי ירמיה במת תוך ל', לא חילקו, גובה לכו"ע מהשדה המשותפת (כשיש בה י' סלעים) ממ"נ.
(זה רק לר' ירמיה דמחדש שני יב"ש השותפין בשדה מוציאין עליהן שט"ח, ואנן פליגינן).
חילקו, לר"מ פטור ולר"י חייב.
(בל"ק לא נתפרש לר' ירמיה טעם ר"י. בל"ב טעמו משום שיב"ש שלקח מיב"ש חבירו גובין מהשדה, או מצד שהוא הלוה או מצד לוקח מהלוה, ור"מ ע"כ פליג על זה, ולדידן אף ר"י מודה דאין גובין).
אבל מת לאחר ל', לר' ירמיה לכו"ע נתחייבו נכסים.
(והיינו דמעמיד כשיש עשרה בני חורין. ובזה גם למסקנה כך הוא. וייתכן דמודה באופנים דלהלן).

שני יוסף בן שמעון בעיר אחת ויצא שטר שיב"ש לוה – אי אפשר לגבות מא' מהן.
שני יוסף בן שמעון שלקחו שדה בשותפות ויצא עליהן שטר, לר' ירמיה גובה מהשדה.
לרבא אין גובה כיון דא"א לגבות מהלוה עצמו.
המלוה את חבירו ע"י ערב - לא יתבע מהערב תחילה.

לרבא; מת בתוך ל' לכו"ע לא נתחייבו נכסים ואין גובה כלום לכו"ע אף לא חילקו וכ"ש חילקו.
מת לאחר ל', כשיש י' סלעים, גובה לכו"ע. ואף חילקו ויסתדרו ביניהם.
(דגם אי הוי מלוה ע"פ, וגובה רק מיורשים ורק מחצה יורשים, עדיין יש ירושה כדי גבייה).
מת לאחר ל' ויש בנכסים רק ה' סלעים – לא חילקו גובה לכו"ע.
(דהוו יורשין בכל השדה, ונכסים משועבדים מחיי האב אף למלוה על פה).
חילקו – לר"מ פטורין, לר"י גובה שנים ומחצה (א' ורבע מזה וא' ורבע מזה).
דלכו"ע מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר (וצ"ע להלן מט: דלר' יהודה ככתובה),
ולכו"ע אחין שחלקו מחצה לקוחות, ולכו"ע מלוה ע"פ אין גובה מלקוחות, ואין כאן יותר מב' ומחצה,
לר"מ ולא חצי חמש, ולר"י אפילו חצי חמש.

אחין שחלקו – למ"ד יש ברירה הוו יורשין, למ"ד א"ב הוו לקוחות. לר אסי מספק"ל אי י"ב או א"ב והוו מחצה יורשין ומחצה לקוחות, ולרבא ס"ל לר"מ ור"י כר' אסי.