נחלקו בגמרא בחלל בן כהן שמת אביו תוך ל' יום, דלר"ח חייב לפדות עצמו שהרי לא זכה אביו בפדיונו, ולרבר"ה אינו חייב משום דמצי אמר ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה.
ומקשינן מדתנן נתגיירה מעוברת דחייב בנה לפדות עצמו ואע"ג דמצי אמר ליה אתינא וכו', ומשני דשאני עכו"ם דלית ליה חייס.
וקשה, לותיב ליה מסיפא דמתני' בספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון דחייב לפדות עצמו, ואמאי הא מצי אמר ליה וכו', דכל חד טעין איני אביו, וכאן לא שייך תירוץ הגמרא דשאני עכו"ם. ודוחק לחלק בין 'לא מצי לאשתעויי דינא בהדיה' מצד סוג הגברא לבין היכא שהסיבה היא משום ספק במציאות כי הכא, דסוף סוף אתי מכח גברא דלא מצי לאשתעויי בהדיה.