לב.

להבליע בעצמות – בדקה שאין עושין ממנה כלים, אין מבליעין.
בגסה, במקום שעושין כלים מבליעין, במקום שאין עושין כלים, אין מבליעין.

המקורות שמעשר בהמה אינו נמכר;
לרב וריו"ח גז"ש מחרמים. וע"כ מופנה דאל"כ איכא למיפרך.
ומסקינן דלא יגאל דמעשר מופנה דמצי למילף בגז"ש מבכור.
לרבא, לגירסתינו לא יגאל דחרמים מייתר, תנהו ענין למעשר ותנהו ענין למכירה.
לגירסת רש"י לא ימכר דחרמים מייתר ותנהו ענין למעשר.
(חרמים – בבית בעלים, כהקדש. נתנו לכהן, כחולין).

לב:

לרב אשי לא יגאל דמעשר הכוונה לא ימכר, מדהוקש לתמורה דנגאל רק לאחר שחיטה.
למ"ד בק' מזבח בעינן העמדה, זה ההכרח דגאולה אינה פדיון, דא"א לאחר שחיטה.
ולמ"ד בק' מזבח ל"ב העמדה, ההכרח הוא דדבר דאין נפדה מחיים כ"ש לאחר שחיטה.
ומ"מ אפקיה בלשון גאולה להורות שגם לא נפדה.

האכלת הבכור – לב"ש רק לכהנים.
לת"ק דברייתא אליבא דב"ה גם לזרים, למתני' ולר"ע אליבייהו דב"ה אפילו לגוים.