סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פורום פורטל הדף היומי

בכורותלא ע"אכ כסלו תשע"ב14:58דינים העולים לדף לא / ‏המכריע
לא.

קיבלו דברי חבירות או כהונה או לויה חוץ מדבר אחד וחזרו בהן למוטב (רש"י ועי' תוס') –
לר"מ אין מקבלין אותן עולמית,
לר"י לל"ק אם חזרו בסתר, אין מקבלין. חזרו בגלוי, מקבלין.
לר"י לל"ב אם עשו (לרש"י קלקולן ועי' תוס') בסתר, מקבלין. עשו בגלוי, אין מקבלין.
לר"ש וריב"ק בכל אופן מקבלין. וכן הלכה.

חבר ונעשה גבאי – דוחין אותו מחבירותו. פירש – בראשונה לא היו מקבלין וכך נהג ר' יוסף.
חזרו לומר הרי הוא ככל אדם, וכן נהג רבה. (ויל"ע איך נהג ר' יוסף כבראשונה).

ראיית בכורות (אי מומן קבוע) – רואה אדם לכל, חוץ משל עצמו.
והיינו כשהוא יחיד מומחה, אבל כשרואה עם עוד שנים, מותר.
ראיית בכורות בשלושה, ובמומחה אף באחד. (וכן בהתרת נדרים).
(מיאנה או חלצה בפניו – מותר לשאתה)
ראיית קדשים (אי מומן קבוע ליפדות) – רואה אף לעצמו (דאפשר בשאלה).
(שאלה – מועילה בקדשים אבל לא בבכור).
ראיית מעשר בהמה (אי מומם קבוע) – רואה אף לעצמו (דאפשר בהטלת מום קודם מעשר).
(מעשר בהמה - חל על המום. ומותר להטיל מום בעדר קודם מעשר. אסור להטיל מום בקדשים).
ספק בטהרותיו – מורה לעצמו (דחזי ליה בימי טומאתו).
הוראה בתרומה שספק נטמאה ובשאר איסור והיתר (שאין מצי בשאלה וכדומה) -
מן הסוגיא עולה דאין מורה לעצמו וצ"ע לתוס' ממס' עירובין (ועי' ר"ש נגעים שצין בגה"ש).

- הדרן עלך עד כמה –


פרק כל פסולי המוקדשין

כל פסולי המוקדשין – נשחטין באיטליז ונמכרין באיטליז ונשקלין בליטרא (לפי שהנייתן להקדש).
בכור ומעשר – אין נשחטין ונמכרין באיטליז (אלא בביתו) ולא נשקלין בליטרא אלא באומד (לתוס' מה"ת). מנה נגד מנה, מותר.
(ועי' להלן באיזה אופן מותר בכלל למכור מעשר בהמה).
(בכור נאכל לכל אדם ודמיו לבעליו הכהן. וכן מעשר דמיו לבעליו הישראל).

לא:

פדיון פסולי המוקדשין לאחר שחיטה – י"א דאפשר (וא"צ העמדה בק' מזבח) וי"א דאי אפשר.
הבכור – אין נפדה ע"י ישראל בעליו, אבל נמכר ע"י הכהן אפי' חי.
המעשר – אינו נמכר ע"י בעליו הישראל לא תם ולא בע"מ לא חי ולא שחוט.
לאביי; של יתומים נמכר בהבלעה (עור ביוקר ובשר חינם), וכל אדם אסור אפי' בהבלעה.
לרבא; של יתומים נמכר כדרכו, ושל כל אדם בהבלעה.
(ת"ח שאומרין דבר שמועה מפיו בעוה"ז, שפתותיו דובבות בקבר. ולכן הקפיד על כך ר' ששת).
עורו וחלבו וגידיו וקרניו של מעשר בהמה – נמכרין, ובזה מבליעין.

אין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה, ולכן אסור לקנות ממנו פ"ש.
בתחילת שמינית – הלולב אינו קדוש דנחנט בששית, והאתרוג הנלקט בשביעית קדוש.
הקונה לולב ואתרוג מע"ה – המוכר נותן לו אתרוג במתנה.
ואם לא רצה ליתן, מבליע דמי אתרוג בלולב. (ואף לאביי דהבלעה אסור במעשר לכל אדם, היינו משום דמוכח, אבל לולב דלא מוכח מודה מותר).

מכירת מעשר בהמה – לרבא מחיים אסור מה"ת, ולאחר שחיטה אסור רק מדרבנן ורק הבשר.
(לכן לרבא לאחר שחיטה של יתומים נמכר כדרכו דאוקמוה אדאורייתא, ולגדול התירו בהבלעה).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר