בדף ה ע"א הגמרא דוחה את רב ענן מכח ברייתא- לא מקבלים ממומר ליי"נ (=ע"ז) קרבנות. לכ' צריך להבין מה השייכות- גם אם לא מקבלים קרבנות, איך מוכח ששחיטתו פסולה (ובפרט לדברי החשק שלמה-בשם רע"א- שהאיסור במומר לע"ז הוא רק דרבנן).
לכ' צ"ל שהגמ' לומדת מהברייתא שמומר לע"ז הוי מומר לכה"ת להכעיס (דבר שכשלעצמו צ"ע- ראשית היה א"ל לכ' שהדין דלא מקבלים ממנו קרבן הוא דין מחודש ולא מדין מומר לכה"ת, ושנית אפי' תימא דהוי מומר לכה"ת מנלן דנחשב להכעיס ולא לתיאבון), וא"כ יהיה פסול כמו אוכל נבילות להכעיס. אלא שלכ' הפסול של מומר א"נ להכעיס הוא מדין שאין לו נאמנות ש"לא שביק היתרא ואכיל איסורא", וא"כ יהיה פסול דאו' ודלא כרע"א.