במשנה בסוף דף כ"ח: משמע שאין מקבלים שכר על בדיקת המומין כי כנראה חוששים שמא בעבור השכר יתיר את הבכור לשחיטה.

המשנה ממשיכה שאם היה מומחה כאילה ביבנה (שהיה חסיד ולא נחשד על כך) התירו לו לקחת שכר

הגמרא שואלת "בשלמא בעל מום משום דקא שרי ליה אלא תם אמאי" ומשיבה הגמרא כי אחרת יבואו לחשוד בו שהתיר בגלל שמרויח וכ'

כל ההו"א של הגמרא שרק אם בעל הבכור הרויח צריך לשלם אינה ברורה שהרי הטירחה של האדם היא אותה טירחה בין אם בסוף התיר או שאסר ולכן מותר לו לכאורה לקבל שכר על טירחתו גם בלי שיש לבעלים תועלת מכך.

כמו שאדם שהולך לבורר גם אם יפסוק לרעתו יצטרך לשלם לו דמי טירחה וכ'