"וסמוכה לספר - אפילו אחת אין עושין. מאי טעמא - שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל".

ולמה דוקא אז יחריבו את ארץ ישראל?
כתב הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים ד, ד
"ואין עושין עיר הנדחת בספר כדי שלא יכנסו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל".
ויותר מפורש בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק א
"והטעם בכך לפי שאם יחרבו גבולות הארץ יכנסו מהם הגוים ויחריבו ארץ ישראל".
הפירוש לכאורה, שכיון שהעיר חריבה, נקל לחדור מאותה פירצה שבגבול.

וקשה,
אם יקימו ישובים לפנים ממקום אותה העיר, סביב, יוגדר הגבול מחדש, ושוב לא יוכלו הנכרים להכנס. ולמה לא יותר אז לשרוף את עיר הנידחת?
ועוד, למה אמרו "שמא ישמעו נכרים", ולא שמא יכנסו, כלשון הרמב"ם?
ועוד קשה לשון "שמא ישמעו", הרי ודאי שישמעו! וכי לא רואים ושומעים כולם, אפילו מרחוק, שהעיר חריבה?

אלא צריך לומר שיש כאן עניין נוסף. שכאשר שומעים הנכרים שישראל נסוגים הריהם מתחזקים להלחם בם.
ופירוש "שמא ישמעו נכרים" - שישמעו לרדוף, וכדרכם, ישמעו בקול המשמעות שאויבם נסוג.
וכדברי המשנה מסכת סוטה דף מד.
"(דברים כ, ט) וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, ובעקיבו של עם. מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהן, וכל המבקש לחזור - הרשות בידו לקפח את שוקיו, שתחילת ניסה נפילה, שנאמר: (שמואל א ד, יז) נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם, ולהלן הוא אומר: (שמואל א לא, א) וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים וגו'".

ואפילו לא היתה הנסיגה משום רכות הלבב, אלא משום איזו מצוה, אין הנכרים מבחינים או מתחשבים בכך.
וכמו במסכת עירובין דף מה.
"אמר רב יהודה אמר רב: נכרים שצרו על עיירות ישראל - אין יוצאין עליהם בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת.
תניא נמי הכי: נכרים שצרו וכו'. במה דברים אמורים - כשבאו על עסקי ממון. אבל באו על עסקי נפשות - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת".
ופירש רש"י: "לספר - עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות, יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם".
הרי שכל הצלחת הנכרים, אפילו בממון הקל, תדרבן אותם להמשיך ולהלחם בישראל.