בס"ד

הגמרא במסכת שבת דף כ"א: אומרת מצוות נר חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מין המהדרין ב"ש אומרים פוחת והולך וב"ה אומרים מוסיף והולך.

נחלקו התוס' והרמב"ם בהבנת המהדרין מן המהדרין שלדעת הרמב"ם זה עולה על המהדרין היינו גם מהדרין כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך, ואילו לתוס' זה עולה על עיקר הדין היינו ישנו הידור של מהדרין כנגד אנשי הבית ויישנו הידור גדול יותר והוא שבעל הבית יוסיף כנגד הימים אבל ללא התחשבות בבני הבית.

השו"ע פסק כתוס' שרק בעה"ב מדליק ומוסיף והולך כנגד הימים ואילו הרמ"א כתב שכל אחד מאנשי הבית ידליק חנוכיה וישתדלו להפריד בין החנוכיות כדי שיהיה היכר.

מקובל לומר שהרמ"א הלך בדרכו של הרמב"ם שהמהדרין מן המהדרין עושים גם כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך וכדי להתגבר על קושיית התוס' הפריד את החנוכיות.

ושאלתי היא שלכאורה לפי הבנה זו היה מקום לכך שההולכים בשיטת הרמ"א ידאגו שיהיו בבית חנוכיות כמספר בני הבית כדי שמספר הנרות יהיה כנגד בני הבית +מוסיף והולך.

ולכאורה בהרבה בתים ישנם גם ילדים קטנים שהם מבני הבית אבל לא מספיק גדולים כדי להדליק חנוכיה בפני עצמם. וכן ישנם חוגים שבנות לא מדליקות מכל מיני סיבות של צניעות או סיבה אחרת, ולפי זה לכאורה היה מקום שמשהו מבני הבית ידליק חנוכיה נוספת בשבילם כדי שמספר הנרות יהיה כנגד בני הבית+ מוסיף והולך ולא ראיתי שנוהגים כך

אשמח מאוד לשמוע כיצד ניתן ליישב קושי זה?