האם מי ממומחי הפורום יכול להסביר מדוע המשנה נוקטת שביצה שניקבה כחוט השערה מטמאה ולא שניקבה במשהו או בנקב כלשהו, מה ההבדל ומדוע ננקטה הלשון של 'כחוט השערה' דווקא, לשון היוצרת הקשר שמעי להקפדת הקב"ה עם הצדיקים ?
אגב, כפרפראה, 'כחוט שער' זה בגימטריא תרי"ג, אולי לרמז שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים על תרי"ג מצוותיהם, ואולי גם שלא תיפול בהן טומאה אפילו כזו קלה.