|
|
היו עליו: אמר בר פדא לא שנו אלא מאחריו אבל מלפניו יש נוגע וחוזר ונוגע ורבי יוחנן אמר אין נוגע וחוזר ונוגע ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד רבי ישמעאל הא דאמרן רבי דוסא בן הרכינס דתנן כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים לאו אמר רבי דוסא בן הרכינס התם אין מאהיל וחוזר ומאהיל הכא נמי אין נוגע וחוזר ונוגע ומדרבי דוסא בן הרכינס כרבי ישמעאל רבנן כרבי עקיבא והא ר' עקיבא טהורי קא מטהר עד כאן לא קא מטהר רבי עקיבא אלא בעור אבל בעלמא מטמא כדקתני סיפא ומודה רבי עקיבא בב' חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה ר''ע מטהר בעור מפני שהעור מבטלן במשנה שלנו - נחלקו ר' ישמעאל ורבי עקיבא. במשנה באהלות - נחלקו ר' דוסא בן הרכינס וחכמים. לשיטת ר' יוחנן - יוצא שרבי ישמעאל (מהמשנה שלנו) סובר כמו ר' דוסא בן הרכינס (מהמשנה באהלות). כתוצאה מכך - הגמרא מסיקה (ולכן מקשה!) שחכמים ממשנת אהלות סוברים כמו רבי עקיבא שבמשנה שלנו. מדוע זה הכרחי בכלל? בפשטות אלו תנאים שונים לחלוטין? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום