"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו".

וקשה,
הרי החולק הוא רבי ישמעאל, ולכאורה הוא עצמו הודה לבן ננס!

ועוד, שהרי בדברי השבח לעיל דף קעה:
"אמר רבי ישמעאל: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות,
שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע,
והרוצה שיעסוק בדיני ממונות - ישמש את שמעון בן ננס".

פירוש הדברים, שאין כדיני ממונות, שכולם בנויים על סברות הגיון ניתוחי צרוף.
ובן ננס הוא הטוב שבבעלי סברות אלו.
לפיכך קשה, הכיצד יתכן שלא יצדק ולא תהיה הלכה כמותו?

אלא שמצינו שלא תמיד יש בסברא שלפום ריהטא חזות הכל.

כגון במסכת כתובות דף נד.
"לכאורה כשמואל רהיטא, כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב".

ואמרו (בבא מציעא דף צו: ונדה דף לג: )
"לפום חורפא שבשתא".

ובברכות דף סד. (והוריות דף יד.)
"שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם".

לכן, למרות שבן ננס הוא הטוב שבמלמדי הפילפול,
הוא אינו בהכרח תמיד ה"פוסק" 'שהלכה כמותו בכל מקום'.