חגיגה דף ז' עמוד א'

איתיביה {משלי כה-יז} הוקר רגלך מבית רעך התם בחטאות ואשמות כדרבי לוי דרבי לוי רמי כתיב הוקר רגלך מבית רעך וכתיב {תהילים סו-יג} אבא ביתך בעולות לא קשיא כאן בחטאות ואשמות כאן בעולות ושלמים

שהקשה רבי יוחנן על ריש לקיש כיצד הוא אומר להרבות בקורבנות הרי רשום "הוקר רגלך מבית רעך",שיהיה ביקורך אצל רעך(הקב"ה) יקר ולא שכיח כדי שלא "ישבע" ממך וימשיך לאהוב אותך,
תירץ ריש לקיש שמדובר על חטאות ואשמות שכדאי להמנע מלהביא אותם כי הם באים על עבירות שנעשו בשוגג.

הגמרא הביאה סיוע של שני פסוקים כביכול סותרים "הוקר רגלך מבית רעך" ו"אבא ביתך בעולות",פסוק אחד אומר למעט והשני אומר שכל פעם שאבוא לביתך,אל בית המקדש-אבוא בעולות.

ההסבר הוא כמו שרשום-כאן בחטאות ואשמות וכאן בעולות ושלמים.

ציטוט מהביאור של שוטנשטיין:
"כך יש לישב את שני הפסוקים לפי שיטת ריש לקיש.אך כיצד יישב רבי יוחנן את הפסוק "אבוא ביתך בעולות",שמשמע שיש להרבות בעולות ראיה?לפי שיטת התוספות,יש לומר שהפסוק ההוא מדבר על הבאת עולות רבות על ראיות הנעשות בימים שונים,שבאופן זה מתיר רבי יוחנן להקריב עולה אחת בכל יום.
ולפי שיטת הטורי אבן יש לומר שהפסוק מדבר על יום טוב ראשון,ומלמד שיש להרבות להיראות בו ולהביא קורבנות ראייה."

השאלה היא אולי קצת נאיבית אבל יסודית בשבילי-כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו-מה תהיה ההלכה,כדעת התוספות שאומר שמותר להביא קורבן עולה על ראיה אחת בכל יום מימי הרגל,או לפי שיטת הטורי אבן שריבוי קורבנות ראיה מתבצע רק ביום טוב הראשון של הרגל?

בהלכות ממה שאני מכיר,לדוגמא בין ספרדים ואשכנזים,ההבדל הוא יותר בדקויות,למשל אופן הנחת התפילין,שיש שיטה של חב"ד,שיטה של הבן איש חי וכו'...אבל עיקר המצוה זהה.

במקרה הזה ההבדל הוא מהותי בעשיה של המצווה עצמה,מה נעשה כשיבנה בית המקדש?יש תשובה לשאלה מהסוג הזה?