שלום וברכה
קודם כל מקורות כפי שהומלץ
נאמר בברייתא בראש דף קג ע"א:
אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים
באמצע עמוד מוצע לגבי שיטתו של רבי יוחנן:
איבעית אימא דכ''ע בהמה בחייה לאברים עומדת וכגון שנטרפה לאחר מכאן ובמיתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר קא מיפלגי מר סבר (רבי יוחנן) אתי וחייל
ובסוף העמוד מובא לגבי המחלוקת בדברי רבי יוחנן בין רבי חייא בר אבא לבין רב אמי ואבהו בהקשר של אכילת חלב מן החי מן הטרפה:
ואי בעית אימא דכולי עלמא בהמה בחייה לאברים עומדת וכגון שנטרפה לאחר מכאן ובמיתי איסור טרפה מיחל אאיסור אבר קא מיפלגי ...
ועכשיו לקושייתי:
הברייתא בראש דף קג ע"א מציגה שרבי יוחנן סובר שהאוכל אבר מן החי מן הטרפה (בבהמה אחת כפי שמבאר רב יוסף) חייב פעמיים. ואחת האפשרויות בהבנת שיטת רבי יוחנן ("האיבעית אימא" השלישי של אביי) זה שמדובר בבהמה שנטרפה לאחר שכבר נולדה ושכ"ע סוברים ש"בהמה לאיברים עומדת" לפיכך ע"מ שרבי יוחנן יחייב פעמיים (כפי שהברייתא מציינת) במצב כזה צריך שהוא יסבור שאיסור טרפה האחרון יחול על איסור אבר מן החי הקודם (והכוללני יותר)
לעומת זאת (בסוף דף קג ע"א ובראש קג ע"ב) לפי ה"איבעית אימא" השלישי על המחלוקת בין רבי אמי ובין רבי חייא בר אבא בהבנתם את שיטת רבי יוחנן (הזהה ל"איבעית אימא" השלישי של אביי) במקרה של אכילת חלב מן החי מן הטרפה יוצא כי לדברי רבי חייא בר אבא - רבי יוחנן יחייב רק פעמיים (על חלב ועל אבר מן החי ויהיה פטור מהטרפה) מפני שהוא סובר שאין איסור טרפה חל על איסור אבר. לכאורה סתירה (עבור "איבעית אימא" זה) מהברייתא הנ"ל על רבי חייא בר אבא. שמא קיומו של איסור חלב משנה משהו (למרות שלא משמע כך מהגמרא)?

שבת שלום וגמר חתימה טובה