"השוחט ונמצאת טריפה והשוחט לעבודת כוכבים והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים רבי מאיר מחייב".

לא כל כך הבנתי את הדין של רבי מאיר בשחיטת קדשים בחוץ,
הרי בכלל בשחיטת קדשים אין דין של כיסוי הדם כפי שלמדנו במשנה הקודמת, שזה נוהג רק בחולין. אמנם בגמרא היה מהלך בשלב מסוים שגם בקדשים שייך כיסוי הדם אבל לבסוף הגמרא למדה שלא כך והמשנה מתבארת כפשוטו שזה לא נוהג בקדשים.
אם כן, בגלל שהוא שוחט בחוץ יהיה הדין שחייב בכיסוי? זה שהוא שוחט בחוץ הופך את זה לחולין?