א. שאלתי את רבן גמליאל וכו'. יש לומדים מכאן שבאו ללמדינו מוסר השכל על חובת הלימוד והתאמתו בכל מצב. ואגב לא מצינו שענו לו, אלא ר' יצחק הוא העונה, וצ"ב.

ב. רחבו של סולם. דבר פלא בדעת זקנים שמקשה מדוע צריכים סולם הרי יש להם כנפיים. ומשיב שהיו מלאכים צעירים שעדיין לא צימחו כנפים. (וזו פירכא להסיפור הידוע על ת"ח שציוה לגנוז כתביו וכו'). ואיידי קושיא זו אביא עוד קושיא הרי מבואר בחז"ל שמלאכי חו"ל אינן נכנסים ומלאכי א"י אינם יוצאים. וא"כ יל"ע איך כל יהודי בין בארץ ובין בחו"ל אומר מימיני מיכאל וכו', או שהם מלאכי א"י או חו"ל. ואכמ"ל.

ג. בדיוקנו של מעלה. כתב המגלה עמוקות דזהו שאמר יעקב, אכ"ן יש ה' – זה ידעתי שיש אריה כרוב נשר, אבל אנכ"י לא ידעתי – שיש שם אריה נשר כרוב יעקב.

ד. חביבין ישראל יותר ממלאכי השרת, שהם מזכירים את השם לאחר ג' תיבות וישראל מזכירים לאחר ב' תיבות. ראיתי אצל תלמידי הגר"א בשם רבם דבר עמוק וחשוב. יש ארבע מצוות שעניינם מחייב לחשוב על מהות הבורא. א. לימוד התורה – שמיעת דבר ה'. קוב"ה ואורייתא וכו', אתה חונן, שחלק מחכמתו, חתיכה מתוך פיו, וכן הרבה. ב. הודאה להקב"ה, כמובן יש להתבונן בטובותיו עלינו. ג. שבח להקב"ה שוב מחייב כנ"ל. ד. מצות אהבת ה', כמובן.

וכתב הגר"א דאצל המלאכים שייך רק שבח, אבל אין להם תורה והודאה ואהבה, ולכן משוים את ישראל למלאכים רק בדבר האחד ששיך בשניהם. אבל באמת מצינו אצל ישראל את הקירוב לשמו הגדול גם בשאר הג' עניינים. תורה- בראשית ברא אלוקים. הודאה – ברוך אתה ה'. ג. אהבה - ואהבת את ה'.

והוסיף הגר"א דבבואינו כל יום לקיים מצות קריאת שמע, שעניינה הכרזה ושבח על אחדותו יתברך. וכולל מצות אהבת ה', תיקנו ברכה אהבה רבה (או עולם), ובלי ספק רמזו אנשי כנסת הגדולה כל זה הענין, "וקירבתנו מלכנו לשמך הגדול" היינו הקירוב לשמו שבא לידי ביטוי באמירת שמו אחר ב' תיבות, "סלה באמת" תורה אקרי אמת, "להודות לך" ברכות, "ולייחדך" שבח דה' אחד, "באהבה" מצות אהבת הבורא. (כוונה חדשה לשנת תשע"ב למעוניין)

ה. (צב.) ברוך אופנים הוא דאמרי. עי' תוס' דהיינו אופנים וחיות. אנו אומרים בקדושת מוסף, אחרי שהבאנו שהשרפים אומרים קדוש, אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול מתנשאים לעומת שרפים וכו' ברוך כבוד ה'. והדבר תמוה מאד מכמה אנפי, הרי כתוב בפסוק ואשמע אחרי קול רעש גדול, ומנין נלקח האדיר והחזק. גם לא ברור כלל מי מתנשא לעומת השרפים ואומר ברוך. בנוסח בני תימן הכל אתי שפיר, אז בקול רעש גדול "אופנים וחיות" משמיעים קול וכו'. וכבר שיערו כמה חוקרים שהיה כתוב בראשי תיבות אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול, ופתחו בטעות אדיר וחזק במקום אופנים וחיות...