מתני' שנים שלקחו פרה ובנה איזה שלקח ראשון ישחוט ראשון ואם קדם השני זכה:
גמ' אמר רב יוסף לענין דינא תנן תנא אם קדם השני הרי זה זריז ונשכר זריז דלא עבד איסורא ונשכר דקאכיל בשרא:

קושיה:
מהמשנה משמע שמעיקר הדין ישחוט זה שלקח ראשון,
אז מדוע הברייתא - במקרה שקדם השני - מציינת שהוא "זריז ונשכר" - ולא מותחת שום ביקורת על מעשיו ומציינת שהוא עבר על הדין?

דיוק:
"ונשכר דקאכיל בשרא" - משמע מכך שמי שעובר על איסור אותו ואת בנו (היינו: השוחט/השחיטה השניה) הרי שהבשר אסור באכילה, וזה בנוסף ללאו שעבר עליו השוחט.