א. שליש דרך דופן וכו'. צ"ב ההיכי תימצי, שאחר שיצא שליש שוב יצאו שאר שני שליש דרך רחם. והרי לא מיירי כאן שחתך את השליש, ולכ' הכוונה שהשליש הזה חזר ונכנס ואז יצא כולו דרך רחם. ויל"ע.

ב. (ע.) מחתך ומניח. עולה מכאן נפ"מ שלישית בין ר"ה לרבה אם חתך והניח עד שנצטבר רוב, האם מותר כעת להאכילו לכלבים או יקבר. והסברות בפלוגתא זו האחרונה צ"ב, ואכמ"ל.

ג. כגון שיצא רובו במיעוט אבר וקמ"ל וכו'. אע"ג דלעיל אמרינן דלא יתכן דזה מיבעי ליה לרבא, מ"מ לא נמנענו מלפרש דהמשנה משמיעה דין זה ואינו עד כדי כך פשיטא.

ד. בלעתהו חולדה וכו'. לכ' יש כאן מקום עיון, דהרי נראה שכל הבעיות דכרכו בסיב או בשלית חבירו או בידי המיילדת, היינו רק לגבי קדושת זה הבכור, אבל אמו ודאי רחמה כבר פטורה והבא אחריו אינו קדוש, גם להצד שהוא אינו קדוש משום חציצה. ואם כן לכ' גם ביציאה הראשונה בבטן החולדה, רחמה כבר נפטרה, ואילו תלד כעת אחר ודאי אינו קדוש, וא"כ מדוע יש צד שרחם פטורה יכולה לקדש אותו ביציאתו השניה, ולמרות שהוא עדיין לא קדוש, מ"מ הרחם כבר פטורה ומה הוא עדיף מהולד שיבוא אחריו שלא יצא כלל לאויר העולם ואעפ"כ פשיטא דאינו מתקדש.