"ושמואל אמר:
הכא במבכרת עסקינן, וכדרב חסדא, דאמר רב חסדא: בת תחלה סימן יפה לבנים.
איכא דאמרי: דמרביא לאחהא,
ואיכא דאמרי: דלא שלטא ביה עינא בישא".

לכאורה קשה, מה תועלת יש בבת תחילה, והלא מפסיד בכך את מצות פדיון הבן,
שהרי דוחק להעמיד רק בכהן ולוי או במפלת תחילה.

אלא שכלשון רבא במסכת ראש השנה דף כח. "מצות לאו להנות ניתנו". ואין נחשב לאדם תועלת אם ירויח מצוה.
מכאן ראיה לדברי המשנה ברורה סימן רכג ס"ק ב
"משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פו"ר אפ"ה אם נולד בת אין מברך ע"ז".
שכן הברכה היא על הנאה, ושיקולי מצוה אינם מן המנין.

טעם נוסף לכך, שהרי אין המצוה שתוולד לו בת, זה ביד הקב"ה.
המצוה היא בהשתדלות בלבד, כלשון המשנה במסכת יבמות דף סא:
"לא יבטל אדם מפריה ורביה - אלא א"כ יש לו בנים".