א. הקשר בין הסוגיות. איידי שמוטת ירך (דקאי על נשתברו רגליה דמתניתין) הובאה העובדה שתירץ שחיתה רק תוך יב, וממילא הבאנו הדעות בזה די"א דאינה יולדת וכו'. וסוגיא זו דאמימר תרי לישני דילה תליין בזה אי טריפה יולדת כמבואר בסמוך. ואיידי יב חדש גבי טריפה הובא יב חדש למי שאין עצם והמסתעף מזה (בקא ודידבא). ואח"כ חוזר לענין הראשון דשמוטת ירך להביא בהמה בעלת ג' ובעלת ה'.

ב. איתיביה ר' אשי ושוין בביצת טריפה. לרש"י ר"א ור"י דבסמוך ולתוס' ב"ש וב"ה דביצת נבילה. לפי תוס' א"ש טפי הא דבסמוך אחר כל הפלוגתא דר"א ור"י חוזר לומר ומודין בביצת טריפה, דלרש"י היינו דכבר אמרן, אבל לתוס' לעיל נאמר על ב"ש וב"ה ולהלן על ר"א ור"י. וגם א"ש טפי שינוי הלשון ושוין ומודים.

ג. בסוף לישנא דרבינא ומודים ודאי בביצת טריפה. היה ניחא טפי לגרוס ומודים בביצת טריפה ודאי, כלומר אמימר מיירי בספק טריפה דיש עצה להמתין אבל בודאי הוי טריפה מיד. וכוונת הסוגיא לומר דאף ר' יהושע דמתיר עובר טריפה (בנתעברה ולבסוף נטרפה דלאו ירך אמו מ"מ מודה כה"ג בביצה, דעובר אינו מחובר לאמו (הטבור והשליא אינו חיבור ממש לענין זה) אבל הביצה מעורה בגידין והוי טפי כגופה. ופשוט.

ד. (נח:) תמרי דכדא לאחר יב חדש. והיינו יב חדש מתלישתן. ויש להעיר דהיינו דוקא כשהן חיות, אבל אם הן מתות אסורות, דהרי אז ייתכן שבאמת היו כבר במחובר ונאסרו ואסורות גם במיתתן. ונמצא לפי זה היכי תימצי מפתיעה, שיבוא לשאול על תולעים ויאמר לו המורה אם הן חיות אתה יכול לאוכלן ואם הן מתות אסורות לך.