א. לפסקי רש"י. בד"ה דאנקורי. מביא תשובת הגאונים לבירור הסוג, ומסיים "ובעיר הזאת יש מהן".

ב. שמוטת ירך בבהמה טרפה. לפנינו בסוגריים ואין הסבר על הגליון לפשר המחיקה. אמנם בתוד"ה למה ליה מוכח שלא גרסו זאת, שדנו על זה בארוכה ותמהו מדוע זה לא הוזכר בסוגיא.

ג. שמוטת גף בעוף טריפה. ולא קשיא דאם כן זה נוסף על בהמה דשמוטת יד בה כשירה, דכיון דהוי משום ניקבה הריאה, הרי בבהמה אמור, אלא דבבהמה שמיטת היד אין לה השפעה על הריאה ובעוף כן. (אגב "גף" בפתח תחת הגימל?)

ד. תיבדק. לא ידעתי מדוע פירש רש"י על ידי קנה, וכי אי אפשר לנפח ישירות בגרגרת כמו בבהמה?

ה. אין ריאה לעוף. מסקינן דהיינו כפשוטו. והדבר נראה זר מאד. אמנם אמר ריב"ח שבריבי לא בקי בתרנגולין, אבל כבר כ' רש"י דלשון בדיחותא הוא (אגב. מתאים לר' יוסי בר חנינא דהוא מחכי עליה במערבא), אבל איך יאמר בפסקנות כזו בלי להתמצא ובלי לברר דבר שכל עקרת בית וכל שוחט ובודק ומולח וקצב וכו' יכולין להעיד עליו.

ו. צומת הגידין. עי' רש"י חיבור וקיבוץ כולן למקום אחד. אולי הלשון צומת דרכים היא מלשון זה, המרכז בו כל הדרכים נפגשות מתחברות.

ז. בפירוש אמר רב. וצ"ל דלעיל דאישתיק אישתמיטתיה לפי שעה ושמע מר' אבא ונזכר שמועתו.

ח. (נז:) זה התיר לי רבי זה התיר לי רבי. צ"ב מדוע כפל. ואולי היה בידו עוד אבר מלוח שהורו בו היתר. או שהיה מראה לכל צד שיראו כל התלמידים העוטרים אותו.

ט. אלא כי הא דשאל ר' יוסי וכו'. לכ' קשה מה מצאו בדברי ריב"ל האוסר טפי מכל שאר האוסרין דיש להעמיד כנגדן את המתירין. ולכן פי' רש"י דהראיה מהא דהעיד שכך הלכה רווחת בישראל.

י. והיניחה בתנור. מסתמא הכוונה שבנה לה לול סמוך לתנור, שתתחמם ממנו תדיר במקום הנוצה. (אגב מענין אם זו היתה אותה התרנגולת שנשמטה הירך שלה...).

יא. מאי עסקן. היה קשה לרש"י הרי בהא גופא הוא עסקן שטלה עליה וכו', ולכן פי' דמשמע לן שבאותה שעה כבר היה עסקן. וקצ"ב מדוע לא אמרו שנקרא עסקן על שם הסיפור הראשון שעשו לה שפופרת של קנה. ואולי שם "עשו" ולא הוא עשה. או משום דשם לא נעשה כדי להוכיח דבר.