א. הגליד פי המכה. והיינו לענין מקח טעות. ולכ' זה פלא. כל הרוכש בהמה לשחיטה יודע שעלול להיות טרפה פנימית, ואין המוכר מטעהו אם לא היה שייך לדעת זאת קודם שחיטה, אלא זה סיכון שהוא נוטל על עצמו, ומדוע יהא זה מקח טעות. ויל"פ ואכ"מ.

ב. טריף מר. ביטוי ייחודי כשלא מדברים עם חכם מסויים. בדרך כלל יאמרו בכה"ג טרפינן וכדומה.

ג. בענין רב עוירא, ראה סדר הדורות בערכו שטרח איך יתכן שהיה בעל בעמיו בימי רבי ועם זאת היה בדורן של אביי ור' ספרא.

ד. והפכה רבי. צרך לומר שהשואלים הפכוהו לצד הפנימי, ורבי חזר ויישר. ומש"כ רש"י דמצא על המחט, אין הכוונה עליה ממש, אלא כנגדה, והיינו כנגד פיה דקאמר, והיא לא היתה בולטת לפנינו, רק ראיה שבשלב יותר מוקדם בלטה אלא ששוב חזרה לאחוריה.

ה. מתניתין היא. לכ' פלא, במשנה בכלל לא מוזכר האי עניינא דקורט דם, ואף התוספתא רק הוכיחה מזה דזה קרה קודם שחיטה, אבל מיירי שם שהיא נקובה מפולשת לפנינו, וכאן חידש דהדם הוא עצמו הוכחה על פילוש. ושמעתי שברשב"א כבר עמד בזה וכ' דכוונת אביי דאחרי דתנן משני צדדין, זה פשיטא דקורט דם הוי הוכחה. וצ"ב.