"והשלישי נאכל בנזיד הדמע ואי אמרת נפסל גופו מלאכול בתרומה ספינן ליה מידי דפסיל ליה לגופיה אמר ליה הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכדי אכילת פרס".


יש כאן לכאורה בעיה,
מתי נטמא האדם שאכל למשל שלישי לטומאה ונהיה בעצמו שלישי? למדנו שצריך שיעור של חצי פרס בכדי להיטמא. בפשטות נהיה האוכל טמא רק כשגמר לאכול את החצי פרס.
מעתה, לפי הפשט הראשון ברש"י, יש לנו כאן תבשיל שלישי יחד עם תבליני תרומה.
והשאלה כיצד הוא אוכל את התרומה הזו והרי הוא עצמו טמא ואסור בתרומה.
אבל בשעה שאכל את הנזיד הזה, כלל לא היה טמא, רק לאחר שיאכל חצי פרס יהיה טמא. אם כן, הגמרא מניחה שהוא יאכל חצי פרס ואחר כך ימשיך ויאכל כזית תרומה?

או שאולי יש כאן טומאה ואכילת תרומה באים כאחד?