שמעתי מחכם אחד

במחלוקת יש לשחיטה מתחילה ועד סוף,
מה הדין כוותיה בברית מילה. האם ישנה לברית מתחילה ועד סוף.
נפקא מינא, אם ימול מי שפסול למול כמו גוי או אשה וסיים את המילה בר חיובא.
האם המילה בסדר ולא צריך להטיף דם ברית.
יש גמרא מפורשת על כך (כמדומני אמר בע"ז) שציפורה מלה את גרשום אבל משה רבנו סיים את המילה כדי שתהיה כשרה. ובאמת לפי"ז פסק הפתחי תשובה שאם גוי התחיל המילה ויהודי סיים, זה בסדר.
נשאלת השאלה, הניחא למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף, לכן בברית מילה זה בסדר שמשה רבנו סיים את המילה, אבל למ"ד יש לשחיטה מתחילה ועד סוף, מדוע שבברית מילה יהיה אחרת? האם לשיטתו באמת זה אינו כשר? או שמא יש לחלק בין שחיטה למילה.