א. ת"ש שחט חצי גרגרת. היא תוספתא שהובאה כבר בעמ' א' ופלא שלא צויין (אפי' בעוז והדר).

ב. לעיל הניחו שזה בעוף ומקשים לר' אדא דעוף שחיטתו רק בושט, ודחינו בבהמה, וכאן להיפך. ולכ' לפי הס"ד דפליגי בשחיטה, יהא הכרח דר' אדא יסבור כר' כהנא דהוא הרי מוכרח להעמיד בבהמה. רק לדידן דקי"ל עוף גם בגרגרת, מצינן לדחויי דאיירי בעוף וליישב לרב.

ג. בתי' הגמ' ממה נפשך. הרי לרב קיימינן והיה סגי לומר מחצה כרוב ועביד רובא וגמר השחיטה. ויתכן דכוונת הגמ' דלא תימא אי בעוף קשיא לר' כהנא (ונחשוב שיוכרח להעמיד בבהמה).