בתורה מבואר שעל שמיעת הקול (ועוד שני חטאים) עשיר מביא כשבה או שעירה לחטאת, ודל מביא שתי עופות א' לחטאת וא' לעולה. בעולה זו כתוב "ואת השני יעשה עולה כמשפט", וזה נושא הדיון בסוגיא מה הוא כמשפט. רש"י מסביר שסברת ת"ק דקאי על חטאת בהמה דעשיר למרות שלא מיניה סליק, הוא משום דעולה זו באה תחתיה, יחד עם חטאת העוף.
רציתי להביא כאן הערה ששמעתי מיהודי שנפטר לפני כמה ימים, ר' יחיאל ציק (עו"ד שלא פסיק פומיה מגירסא ממש, מחבר הספרים המופלאים יקרא דאורייתא. יהיו הדברים לעילוי נשמתו). האבן עזרא במקום תמה, אם לעשיר מספיקה חטאת מהיכי תיתי הדל צריך להביא גם עולה. והוא אומר שהיות שחטאת בהמה יש בה גם אימורים לגבוה, משא"כ חטאת העוף, על כן באה עולת העוף למזבח להשלים אימורי החטאת דעשיר. (וידוע הסיפור עם הרשב"א וחלומו של האור שמח).
ושאל הרב ציק זצ"ל שיש גמרא בכריתות שגר מביא קרבן לגירותו, ב' עולות עוף. ומבואר שם הטעם דבעצם עליו להביא עולה, רק גמירי דאין פרידה באה אחת (לא בנדבה), אלא שנים, ואין לו שום סיבה להביא חטאת על כן שתיהן עולות. אם כן מה קשה לאבן עזרא, לעולם חיובו היסודי של מטמא מקדש הוא חטאת העוף, אלא אין פרידה באה אחת, ואין שום סיבה להביא שתי חטאות, על כן חייבוהו עולה. ונשאר בצ"ע.