א. ואם תאמר אותו מעשה דעלי וכו'. (ראשית מכאן שעל הביטוי "ואם תאמר" לא כל הזכויות שמורות לתוס'). שנית מה הקושיא בכלל וכי שבירת מפרקת ללא חיתוך בשר אינו ממית? זעירי חידש שעם הבשר זה מיד כמת ומטמא למרות שעוד נראה חי, אבל ברור שגם ללא בשר בעוד רגע או שנים ימות, והפסוק אומר שעלי מת מכך. אולי זה לקח דקותיים. וצ"ב.

ב. זקנה שאני. לכאורה מאותו פסוק שמביאה הגמרא על זקנה כתוב גם טעם נוסף של כובד, והו"ל למימר זקנה וכבידות שאני.

ג. ארשב"נ א"ר יוחנן קרעו כדג וכו', א"ר רשב"י ומגבו. מענין שאותם חכמים בדיוק אמרו בפסחים מט: ארשב"נ אריו"ח ע"ה מותר לקורעו כדג, אמר רשב"י ומגבו. מקום למחשבה.