בתורה נאמר:
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ:
וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו:
וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו:
וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ
וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:

במשנה נאמר:
אחין קודמין לאחי האב...
זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו


השאלה שלי היא מדוע התורה היתה צריכה לציין "וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו" כאשר אין לו בן, בת ואב?
וכן מדוע המשנה היתה צריכה לומר ש"אחין קודמין לאחי האב"?
והרי -
אדם שמת, סדר הירושה הוא כדלהלן:
(1) בנו
(2) יוצאי יריכו של בנו
(3) בתו
(4) יוצאי יריכו של בתו
(5) אביו
(6) יוצאי יריכו של אביו
(7) אחיו
(8) יוצאי יריכו של אחיו
(9) אחי אביו
וכו'

והרי "אחיו" (7) כלולים ב"יוצאי יריכו של אביו" (6) !!!