המ"ב שי"ח ס"ק ב' הביא את דברי הפמ"ג שכיון שכל דין מעשה שבת להלכה הוא רק מדרבנן שהרי לא קימ"ל כר' יוחנן הסנדלר א"כ בספק לא נאסור בדיעבד דספק דרבנן לקולא

וכן כתב בביאור הלכה רס"א ד"ה "ואין מדליקין" "ואם עבר והדליק או שעשה שאר מלאכה אחר השקיעה בזמן דאיכא דעות בין הפוסקים יש להקל בדיעבד להנות ממנה"

וכן בסימן שכ"ג ס"ק ל"ג לענין טבילת כלים בשבת כתב "ועיין בד"מ שכתב דמדינא יש לפסוק כדעת היש אוסרים... ומ"מ אם עבר וטבל אפשר דמותר להשתמש בו כיון דיש מתירים אםילו לכתחילה

ובשער הציון שם אות ל"ב כתב "ועיין פמ"ג שכתב דמשמע דה"ה בכל כעין זה לעניין מבשל בשבת בכל דבר דאיכא פלוגתא דרבוותא אין לאסור בדיעבד

ולכאורה סותר את דבריו שהרי בסימן רס"א ס"ק ו' לגבי ביה"ש שאין מדליקין בו את הנרות כתב "ואפילו בדיעבד אם הדליק או שעשה שאר איזה מלאכה ביה"ש אסור להנות ממנה"

והרי לדעת ר"ת עדיין יום הוא וא"כ לפי יסוד הפמ"ג שהביא המ"ב צ"ל שמותר בדיעבד להשתמש[ מה עוד שעצם ביה"ש הוא ספק ,ואולי ספק במציאות שאני ("אז נדברו ח"ג ל"ב)]

ועוד בסימן שכ"א לעיניין חתיכת בצלים דק דק שעה או שעתים קודם הסעודה כתב " קרוב הדבר לומר שחייב חטאת והבצלים אסורים באכילה

וצ"ע שהרי גם בדין זה ישנה מחלוקת גדולה בין הראשונים בדין "האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן
שלדעת התוס' זה דווקא בסילקא
ולדעת הרא"ש והר"ח דווקא בפרוק דקלים שיוצא מהם כמו קמח
ולרמב"ם דווקא חתוך ירק דק לצורך בישול
ורש"י ותוס' בפרק אלו קשרים כתבו שבכל חתוך ירק דק דק
א"כ להרבה שיטות כשחותך בצל וצנון יהא אפילו מותר וודאי שלא יאסר מצד מעשה שבת וצ"ע