|
|
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: ארבע מערות לר"ש, דעביד להו כי חרותא. והא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא, מכדי כל אמתא בריבועא - אמתא ותרי חומשי באלכסונא, כמה הוי להו? חד סרי וחומשא, כוכין כמה הוו? תמניא, תמניא בחד סרי וחומשא היכי משכחת לה? אלא הא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא. רשב"ם: כמה הויא להו - הקרקע של כותלי שתי המערות שבהן יוצאין ח' כוכין כחרותא ח' אמות על ח' אמות מרובעות הוי אותו קרקע באורך ב' הכתלים אחד שתי ואחד ערב דהוי להו אלכסונה ח' אמות וט"ז חומשים דהיינו חד סרי אמה וחומשא היאך יתכן לצאת דרך אותו אלכסון ח' כוכין של שמונה אמות ושבעה אוירים בינתים של שבע אמות הרי ט"ו אמה ואיהו לא הוי אלא י"א אמה ובעל כרחך כיון דאורך הכוכין ארבע אמות כולן יוצאין ונוגעין באלכסון ויוצאין דרך שם. האם מישהו מבין את הקטע הנ"ל? לא ברור לי למה נדחו דברי רב הונא בריה דרב יהושע. הציור שברשב"ם (הציור האחרון) די מובן ודי מציאותי, לא? אפשר להטות בזוית חדה מאוד את 4 הכוכין שבכל רוח. לא מובן לי מדוע הגמרא מבינה שכל 4 הכוכין צריכים לעבור דרך האלכסון. אודה למי שיפקח את עיני ותודה מראש! |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום