"אשר שברת ושמתם בארון, תני רב יוסף: מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון, מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג בזיון".

רבונו של עולם, איזו הוא אמינא לנהוג בו מנהג בזיון?

הרי אנחנו מצווים בכיבוד הורים. אז אבא שרח"ל הגיע לזקנה ויש לו אלצהיימר, יעלה על דעת מישהו שהשתנה משהו במצות כיבוד אב?
דכוותיה ברב, בגלל שהזקין וחלה מפסיק דין כיבוד?

כנראה הכוונה באדם שלא היה רב שלך כלל, אלא סתם רב שצריך לכבדו בגלל תורתו. וקמ"ל שגם כששכח כל תורתו, עדיין יש לכבדו.
אבל לשון הגמרא קשה, היה צריך לומר שיש לנהוג בו כבוד ולא לומר שאין לנהוג בו בזיון. וכי בסתם יהודי כן מותר לנהוג מנהג בזיון?