|
|
הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֵתוֹיֵי מַאי..לְאֵתוֹיֵי עֲבָדִים..לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין .. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה .. ערכין ג'. חלק א' לאורך ההיסטוריה היו אירועים ויכוחים ודיונים לגבי כפיית עלייה לא''י, והם באו לביטוי בשותי''ם השונים. * אם מצד האשה כתחבולה . ברמבם. * אם מצד הבעל שנדר לעלות כדי להיפקד בבן זכר. המהרי''ט. * או בשל סכנת הדרכים התלויה בזמן ובשליט . המבי''ט. חלק ב' *ואם אין בא''י מרכזי תורה . תרומת הדשן. *.עלייה לא''י גוברת על כיבוד הורים. המבי''ט. * "בדבר אשר מקרוב נתרבו קוני אדמה בא"י" הדבר כשר, ואולי חובה. אבני נזר. חלק ג' * צפת או ירושלים . החת''ס ורבי עמרם חסידא. כאן |