בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום.

במסורת הש"ס (אות ח) כתב כך : "ביאור משובח ומתוק תמצא בשל"ה סוף דף קפא במס' שבועות"

הנה:

של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה

לא. גם בן עזאי היה משתבח עצמו בחריפות ובפלפול, כדאיתא בפרק בתרא דבכורות (נח א), תניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. ומצאתי כתוב (דרש משה, קראקא שמ"ט דף ע:) למה דימה חכמי ישראל לקליפת השום ולא לקליפת פרי אחר, כגון קליפי אגוזים וכדומה. ואין לומר, משום דקליפת השום היא יותר גרועה מכל שאר קליפות הפירות, כי אין השכל נותן דכולי האי לאין דומין כל חכמי ישראל קמיה, ושיכוין הוא להגדיל כבודו ולמעט בכבודם כל כך. אלא נראה, דהטעם הוא מפני חריפות שהיה בו יותר מכולם, והם היו כמו הקליפה. דעם היות שאין בקליפה אותו החריפות כמו בפרי, הרי היא מעמדת הפרי ומקיימת אותו, ככה הם היו בקיאים וחכמים בתורה ומעמידים חריפותו. ולכך כתוב 'כל חכמי ישראל דומים עלי', שהיה שם אותם עליו, לומר, שלפי האמת הם עליו בחכמה, אלא שהוא היה (יותר) חריף יותר מהם, שהוא השום והם הקליפה שעליו, המקיימת ומעמדת השום, עד כאן.