נקודה יפה ששמתי לב אליה:

הגמרא מציגה קו עקבי אצל רבי אליעזר מול רבי יהושע.

על "רפידים" רבי אליעזר אומר: "רפידים שמה", ורבי יהושע דורש: "שריפו עצמן מדברי תורה". כך גם ב"שיטים": רבי אליעזר - "שיטים שמה", ורבי יהושע - "שנתעסקו בדברי שטות". ובהמשך רבי יהושע אף דורש "ותקראן" מלשון קרי.

זה מתאים מאוד לדמותו של רבי אליעזר, "בור סוד שאינו מאבד טפה", וכמי שאמר בסוכה כח ע"א: "לא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם".

כלומר, אצל רבי אליעזר בולטת השמרנות ביחס למסורת: להחזיק בשם כפשוטו ובמה שקיבל מרבותיו. לעומתו, רבי יהושע בסוגיה הזו עקבי בחיפוש משמעות נוספת בתוך לשון הכתוב עצמה - רפידים כרפיון, שיטים כשטות ו"ותקראן" כקרי.