הרב מאיר שפירא מלובלין:

הגמרא במסכת בכורות (ח ע"א) אומרת שישנה התאמה בימי העיבור שבמינים השונים בין החי והצומח...
יוצא מן הכלל הוא הנחש.
לאותו רשע, שמסמל את הנחש הקדמוני שהוא 'מקור הקליפות', לא מצאו חבר,
ימי העיבור שלו הם שבע שנים ובצומח אין למצוא נטע שיתאים לו...
והנה ב"דף היומי" אנו מניבים פירות רק כעבור שבע שנים,
כי כידוע בלימוד דף ליום מסיימים את הש"ס אחת לשבע שנים.
זוהי אפוא התשובה והתיקון לחטא הקדמון,
התורה היא "עץ הדעת",
האילן הזה, הוא המשקל שכנגד לנחש,
ה"דף היומי" הוא שיתן פירות שימתיקו ויתקנו מה שקלקל הנחש הקדמון.