|
|
א. ישכ''ח לדוד כוכב שבמחזור הקודם הביא את הסברו של הריטבא: "לכך הנכון כמו שפירש מורי הרב הר"א הלוי בשם רבו הרמב"ן ז"ל : דשטיחין היינו שעשה מהן דבר חשוב ומעובד יפה לשטחו על גבי הכותל להתאבל עליהם ימים רבים, או שיזכור מעשיהם הטובים," ב. ונכון להביא גם הסברו הדומה של הרמבן : "הרמב״ן ז״ל תירץ דעור אביו ואמו משום חבתן הוא מפשיטן ומקיימן בידו לספוד עליהם ושוטחין לפניו ויש בו אסורא משום מלין מת ואינו קוברו ובזיונא נמי הוא, וה״ק גזרה שמא יפשיט עור קרובין לספוד עליהם ויבא לאחר זמן לעשות מהן שטיחין או הוא או אחר שנושאן ואינו מכיר בהם שהן של אדם. ------------------------------------------------------------------------------------ ג. כעובדה התופעה התקיימה בהיסטוריה וישנם מוזאונים שבהם חפצים מעור אדם לא רק כשטיח קיר אלא גם ככריכה לספרים כעונש לרוצח. |