|
|
א. מַרְבֵּה רַגְלַיִם זֶה נָדָל .. ס''ז ב'. אֶלָּא מֵעַתָּה קָלוּט בִּמְעֵי פָרָה לִיטַמֵּא דִּמְהַלְּכֵי כַפַּיִם בְּחַיָּה הוּא מְהַלְּכֵי כַפַּיִם בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע וְהַאי מְהַלְּכֵי אַרְבַּע בִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה הוּא...ע' ב'. ובכתובות ס' א' " וּרְמִינְהִי יָכוֹל יְהֵא חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא". מצאנו במקורות כינויים מתאימים לבעלי חיים שונים: מהלכי כפיים,מרבה רגליים, מהלכי שתיים, מהלכי ארבע ומהלכי שמונה. ב. ולמה כולם שימושיים, ורק מהלכי שמונה לבע''ח כשרים לא נקלט בשפה ? אולי ניתן להסביר מפני ש- 1. לעומת כל השאר מרבה\ שתיים\ ארבע גלויים ובולטים ונראים מיידית לעיין, הרי 'מהלכי שמונה' אינם כך. 2.ואולי גם העובדה שדווקא סמל הטומאה 'החזיר' הוא בין ה 'מהלכי שמונה' מקשה על יישומו כמטבע לשון נפוצה. |