תוספות ד"ה ודילמא, חולין י' ע"ב:
תוס' שואלים איך הגמרא לומדת מחזקת הבית המנוגע על חזקות אחרות שבהן יש ריעותא, כאשר בחזקת הבית המנוגע אין ריעותא. על זה עונים התוספות "וי"ל דה"נ יש ריעותא גדולה דאע"ג דאשתכח שחסר לאחר שבעה אפ"ה לא מטהרים למפרע כל אותם שנכנסו לבית בימי הסגר.
שאלתי: חברי ואני חלוקים בהבנת דברי התוספות. שנינו מסכימים שהתברר לאחר שבעת ימי ההסגר שהנגע ירד מגדלו; אחד מאיתנו חושב שאמנם הכהן ראה את הנגע בגדלו המטמא כשהוא בא לבית, אבל עבר זמן עד שהוא הסגיר את הבית והחשש הוא שעד שהוא הסגיר הנגע קטן ולכן ההסגר אינו הסגר, ולכן מי שנכנס בימי ההסגר צריך בעצם להיות טהור. והשני מאתנו סבור שעל הזמן שבין הראייה להסגר אין שום חשש (כי זה מה שהגמרא לומדת שיש חזקה), אלא החשש הוא שמא אחרי ההסגר, באחד מימי ההסגר, הנגע קטן, ולכן מי שנכנס לבית צריך בעצם להיות טהור. 
שאלתי - מי מאיתנו צודק בהבנת החשש?