הצגת הבעיה
מדוע דנו האמוראים דווקא במקרים אלו ?
תשובה
חיות טרף גדולות נוהגות לתקוף את טרפן - החיות אוכלות העשב, לאחר מרדף, בד"כ בצוארן, כאשר הן אמנם נושכות את איזור הצואר, אך עיקר מטרתן לחנוק את החיה הנטרפת ולא לחתוך אותו. אי לכך, לעתים קורה שגורם חיצוני - חיה אחרת או אדם המתקרב, מפריע לטורף וגורם לו להרפות מצואר החיה הנטרפת. לעתים לא רחוקות קורה אז שהחיה לא נחנקה עד מותה עדיין ואמנם איברי הצואר נשרטו ואולי דיממו מעט אך לא ממש ניקבו, לכן היא 'ספק דרוסה', והחיה מצליחה להתאושש ולשוב לתפקד כראוי לה. בחיה כזו ( אם לוכדים אותה ושוחטים ) יש באמת לוודא שהושט לא ניקב ואם ניקב - עד כמה.