ראו היום בחלון 'להרחיב' מהרב ברגר ( לא אומרים 'בעל חי' אלא 'בעל חיים' )
ובעיניי, עיני רופא, מוזר מאד הדיון של גדולי ישראל בשאלה זו, שכן ודאי שללא לב, כלומר משאבת הדם המזרימה דם למחזור הדם, לא ניתן לקיים חיים, אלא שלעתים - בדיוק כמו אצל בני אדם - קיימים מומי לב המשנים את צורתו עד כי נדמה שאין לבעה"ח לב, אבל בחלק מהמומים ניתן לחיות גם אם בקושי. אלא שקל לזהות אם יש לב ואפילו עם מום, מפני שהלב אינו עומד בפני עצמו אלא מחובר לכלי הדם הגדולים היוצאים ממנו והנכנסים אליו, ונקל לזהותם ולבדוק למה הם מחוברים וכך לזהות גם את הלב עצמו, ואם ניטל הלב באופן מלאכותי או נחתך אחר השחיטה, מוכרח יהיה שיימצאו כלי הדם הגדולים חתוכים בקצותיהם שהיו מחוברים בהם ללב.
לכן הויכוח אם יתכן שבע"ח יחיה ללא לב או 'לאן נעלם הלב', מורה על הבנה לקויה בעניין זה.